מה נסגר בכל שיעור
- 1
שיעור ראשון: איזון
הפרדה בין איזון לדיווש, גלישה, והרכיבה העצמאית הראשונה. זה השיעור שבו רוב האנשים רוכבים בפעם הראשונה בחיים.
- 2
שיעור שני: שליטה
יציאה מעצירה בכוחות עצמו, בלימה מבוקרת, פנייה. זה ההבדל בין "רכב" ל"יודע לרכוב".
- 3
שיעור שלישי: ביטחון
רכיבה בשטח פתוח, בין אנשים, עם שינויי כיוון ומהירות. כאן זה הופך למיומנות שנשארת.
מי שעוצר אחרי השיעור הראשון בדרך כלל חוזר. הרכיבה קיימת, הביטחון לא.
ילדים מול מבוגרים
ילדים לומדים את האיזון מהר יותר, כי הם נופלים בלי לחשוב על זה ומשקל הגוף שלהם נמוך. מבוגרים לומדים לאט יותר בהתחלה ומהר יותר בהמשך, כי הם מבינים הוראה מורכבת ומיישמים אותה מדויק.
ההבדל האמיתי הוא לא ביכולת אלא בפחד. מבוגר יודע בדיוק כמה כואב ליפול, וזה מייצר נוקשות בגוף שמפריעה לאיזון. לכן אצל מבוגרים מקדישים יותר זמן להורדת המתח, ופחות לטכניקה.
מה גורם לתהליך להתארך
- ניסיון קודם שנגמר בנפילה. לא הפחד מהנפילה, אלא הזיכרון שלה
- אופניים לא מתאימים במידה. אופניים גדולים מדי הופכים משימה קלה לבלתי אפשרית
- לימוד במקום עמוס. תשומת הלב הולכת לסביבה ולא לגוף
- חוסר רצון אמיתי. ילד שהגיע כי ההורים רצו ילמד לאט הרבה יותר מילד שרוצה
רוצים שנעשה את זה במקומכם?
רוב התלמידים רוכבים כבר בשיעור הראשון, ואם לא, ממשיכים בלי תשלום נוסף.